צו הגנה וצו הרחקה

תוכן עניינים

צווי הגנה וצווי הרחקה – הגנה משפטית מפני אלימות ואיומים

משרדנו מתמחה בייצוג לקוחות בהליכים הקשורים לצווי הגנה וצווי הרחקה. אנו מבינים את הרגישות והדחיפות הכרוכות במצבים אלה ומחויבים לספק ייעוץ משפטי מקצועי ותמיכה אישית.

מהו צו הגנה? צו הגנה הוא צו משפטי המיועד להגן על אדם מפני אלימות, איומים או הטרדה מצד אדם אחר. צו זה יכול לכלול מגוון הוראות, כגון:

  • איסור יצירת קשר עם המבקש
  • הגבלת גישה למקומות מסוימים (כגון בית או מקום עבודה)
  • איסור החזקת נשק
  • הוראות בנוגע להסדרי ראייה עם ילדים משותפים

 

מהו צו הרחקה?  צו הרחקה הוא סוג ספציפי של צו הגנה המורה לאדם מסוים להתרחק ממקום או מאדם מסוים. צו זה משמש לעיתים קרובות להרחקת בן זוג אלים מהבית המשותף.

מתי ניתן לבקש צו הגנה או צו הרחקה? ניתן לבקש צווים אלה במקרים של:

  • אלימות במשפחה
  • איומים או הטרדה מתמשכת
  • מעקב או הטרדה מאיימת (סטוקינג)
  • כל מצב בו קיים חשש סביר לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של אדם

 

כיצד משרדנו יכול לסייע?

  1. ייעוץ ראשוני: נסביר את זכויותיך ואת ההליך המשפטי הכרוך בבקשת צו הגנה או הרחקה.
  2. הכנת הבקשה: נסייע באיסוף הראיות הנדרשות והגשת הבקשה לבית המשפט.
  3. ייצוג בבית המשפט: נייצג אותך בדיונים ונטען את טענותיך בצורה המקצועית ביותר.
  4. מעקב וליווי: נוודא כי הצו נאכף כראוי ונסייע בכל בעיה שעשויה להתעורר.

 

חשוב לזכור:

  • הגשת בקשה לצו הגנה או הרחקה היא הליך מהיר שיכול להתבצע גם ללא נוכחות הצד השני.
  • במקרים דחופים, ניתן לקבל צו זמני עוד באותו יום.
  • הפרת צו הגנה או הרחקה היא עבירה פלילית.

 

אם אתה זקוק להגנה משפטית מפני אלימות או איומים, אל תהסס לפנות אלינו. אנו כאן כדי להגן על זכויותיך ולהבטיח את ביטחונך.

צור קשר עמנו עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית.

 

צו הגנה וצו הרחקה

רשימה הנושאים שחשוב להכיר בנוגע לצווי הגנה והרחקה

1. הגדרות והבדלים:

  •  ההבדל בין צו הגנה וצו הרחק
  • הסוגים שונים של צווי הגנה


2. תנאים לקבלת הצו:

  • מי זכאי לבקש צו הגנה או הרחקה
  • אילו נסיבות מצדיקות מתן צו


3. הליך הגשת הבקשה:

  • איך מגישים בקשה לצו הגנה
  • מסמכים וראיות נדרשים
  • האם נדרש ייצוג משפטי


4. סמכות בתי המשפט:

  • איזה בית משפט מוסמך לדון בבקשה
  • הליכים מזורזים וצווים זמניים


5. תוכן הצו:

  • סוגי ההגבלות שניתן לכלול בצו
  • משך תוקף הצו ואפשרויות הארכה

 

6. אכיפה והפרות:

  • כיצד נאכף הצו
  • ההשלכות של הפרת הצו


7. זכויות הצד השני:

  • זכות הטיעון של הצד שכנגד
  • אפשרויות ערעור על הצו


8. השפעות צו ההגנה על הליכים אחרים:

  • השפעת הצו על הליכי גירושין
  • השפעת הצו על הסדרי ראייה וחינוך ילדים


9. סיוע וליווי:

  • תמיכה נפשית וסוציאלית למבקשי הצו
  • שירותי תרגום ונגישות בהליך


10. מקרים מיוחדים:

  • צווי הגנה בין בני זוג מאותו המין
  • צווי הגנה במקרים של אלימות כלכלית

 

11. שינויים וביטול הצו:

  • תנאים לשינוי או ביטול הצו
  • הליך הגשת בקשה לשינוי או ביטול

 

12. היבטים בינלאומיים:

  • תוקף צווי הגנה מחוץ לישראל
  • צווי הגנה במקרים של חטיפת ילדים בינלאומית


אלו סוגים שונים של צווי הגנה קיימים ?

בישראל קיימים מספר סוגים של צווי הגנה, כל אחד מותאם למצבים ולנסיבות שונות. הנה פירוט של הסוגים העיקריים:

1. צו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה:

  • מיועד להגנה מפני בן משפחה או בן זוג לשעבר
  • כולל אפשרות להרחקה מהבית, איסור יצירת קשר, ועוד2. צו מניעת הטרדה מאיימת:
  • מגן מפני אדם שאינו בן משפחה
  • מתאים למקרים של הטרדות, מעקבים, או איומים מצד זרים או מכרים

 

2. צו הגנה מפני עבירות מין:

  • ניתן להגנה על קורבנות עבירות מין
  • יכול לכלול הגבלות מיוחדות על העבריין המורשע או החשוד

 

3. צו הגנה לקטין נפגע עבירה:

  • מיועד להגן על קטינים שנפגעו מעבירות אלימות או מין
  • יכול לכלול הוראות מיוחדות לגבי הסדרי ראייה והגנה בבית הספר

 

4. צו הגנה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית:

  • מגן מפני מטריד מיני במקום העבודה או במוסד לימודים
  • יכול לכלול הרחקה ממקום העבודה או הלימודים

 

5. צו הגנה לקשיש:

  • מיועד להגנה על קשישים מפני התעללות או הזנחה
  • יכול לכלול הוראות לגבי טיפול ותמיכה בקשיש
  1. צו הגנה במסגרת חוק מניעת סחר בבני אדם:
  • מגן על קורבנות סחר בבני אדם
  • יכול לכלול הוראות מיוחדות לגבי מגורים ותמיכה

 

6. צו הגנה לנפגעי עבירות סייבר:

  • מיועד להגנה מפני הטרדות או איומים ברשת האינטרנט
  • יכול לכלול הוראות לגבי הסרת תכנים פוגעניים או חסימת גישה


חשוב לציין שבכל אחד מהמקרים, בית המשפט יכול להתאים את תוכן הצו לנסיבות הספציפיות של המקרה. כמו כן, ייתכנו מצבים בהם יהיה צורך בשילוב של מספר סוגי צווי ההגנה וההרחקה כדי לספק הגנה מקיפה.

 

 

מי זכאי לבקש צו הגנה או הרחקה ?

  1. בן משפחה: כולל בן/בת זוג (נשואים או ידועים בציבור), הורים, ילדים, אחים, סבים ונכדים.
  2. אדם עם מוגבלות או קשיש: במקרה של ניצול או התעללות מצד מטפל או אפוטרופוס.
  3. קורבן אלימות או הטרדה: גם אם אין קשר משפחתי עם התוקף.
  4. קטינים: באמצעות הורה, אפוטרופוס, או פקיד סעד.
  5. עובדים סוציאליים: יכולים לבקש צו בשם אדם שאינו מסוגל לעשות זאת בעצמו.


נסיבות המצדיקות מתן צו:

  1. אלימות פיזית: כל מקרה של תקיפה או איום בתקיפה.
  2. אלימות מילולית: איומים, השפלות, או התעללות נפשית מתמשכת.
  3. הטרדה מינית: לרבות מעשים מגונים או הטרדות מיניות חוזרות.
  4. מעקב והטרדה מאיימת (סטוקינג): התנהגות כפייתית המפריעה לשגרת החיים של הקורבן.
  5. אלימות כלכלית: שליטה בכספים, מניעת גישה למשאבים כלכליים, או יצירת תלות כלכלית.
  6. הזנחה: במקרים של קשישים או אנשים עם מוגבלויות.
  7. סכנה לקטינים: כאשר יש חשש לשלומם של ילדים במשפחה.
  8. אלימות דיגיטלית: הפצת תכנים פוגעניים ברשת, איומים באמצעים אלקטרוניים, או שימוש לרעה במידע אישי.


תנאים נוספים לקבלת צו הגנה / צו הרחקה:

  1. קיום חשש סביר לפגיעה: על המבקש להראות כי קיים חשש ממשי לפגיעה בו או בבן משפחתו.
  2. דחיפות: המצב מחייב התערבות מיידית של בית המשפט.
  3. מידתיות: הצו המבוקש צריך להיות מידתי ביחס לסכנה הנשקפת.
  4. תום לב: על המבקש לפעול בתום לב ולא לנצל את ההליך לרעה.
  5. ראיות: יש להציג ראיות התומכות בטענות, אם כי במקרים דחופים ניתן לקבל צו זמני גם על סמך תצהיר בלבד.


חשוב לציין כי בית המשפט שוקל כל מקרה לגופו, ויכול להעניק צו גם במקרים שאינם נופלים בדיוק להגדרות אלו, אם השתכנע כי קיימת סכנה ממשית המצדיקה זאת.

 

איך מגישים בקשה לצו הגנה

1. בחירת בית המשפט המתאים:

  • בית משפט לענייני משפחה (במקרים של אלימות במשפחה)
  • בית משפט השלום (במקרים אחרים)


2. מילוי טופס בקשה:

  • ניתן להשיג את הטופס בבית המשפט או באתר הרשות השופטת
  • יש למלא את כל הפרטים הנדרשים בדייקנות


3. הגשת הבקשה:

  • ניתן להגיש את הבקשה במזכירות בית המשפט
  • במקרים דחופים, ניתן לפנות לשופט תורן גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות


מסמכים וראיות נדרשים:

  1. טופס הבקשה המלא והחתום
  2. תצהיר מפורט המתאר את האירועים שהובילו לבקשת הצו
  3. תעודת זהות של המבקש
  4. כל מסמך אחר שיכול לתמוך בטענות המבקש
  5. מסמכים תומכים, כגון:
    • דוחות משטרה (אם הוגשו תלונות)
    • תיעוד רפואי (במקרה של פגיעה פיזית)
    • תמלילי שיחות או הודעות מאיימות
    • עדויות של עדים (אם יש)
    • צילומים של נזקים או פגיעות (אם רלוונטי)

 

האם נדרש ייצוג משפטי:

ייצוג משפטי אינו חובה בהגשת בקשה לצו הגנה אך הוא חשוב להשגת תוצאות טובות להליך זה ולהליכים אחרים במידה והזוג ינהל הליכים נוספים בבית המשפט או בבית הדין הרבני.


יתרונות הייצוג המשפטי:

  • עורך דין יכול לסייע בניסוח הבקשה באופן מקצועי ומדויק
  • ייעוץ לגבי הראיות הנדרשות והצגתן באופן אפקטיבי
  • ייצוג בדיון בבית המשפט, כולל חקירת עדים והצגת טיעונים משפטיים
  • סיוע בהבנת ההליך המשפטי והזכויות המגיעות למבקש


חשוב לציין כי גם ללא ייצוג משפטי, צוות בית המשפט מחויב לסייע למבקשים בהגשת הבקשה לצו ההגנה וצו ההרחקה בהבנת ההליך.

 

סמכות בתי המשפט בנושא צווי הגנה והרחקה

1. בתי משפט מוסמכים:

א. בית משפט לענייני משפחה:

  • מוסמך לדון בבקשות לצווי הגנה בין בני משפחה.
  • זה כולל בני זוג, הורים וילדים, אחים, וקרובי משפחה אחרים.


ב. בית משפט השלום:

  • מוסמך לדון בבקשות לצווי הגנה בין אנשים שאינם בני משפחה.
  • למשל, שכנים, עמיתים לעבודה, או זרים.


ג. בית הדין הרבני:

  • יכול לדון בבקשות לצווי הגנה במקרים של אלימות במשפחה בין בני זוג יהודים.
  • סמכות זו מוגבלת ומותנית בהסכמת שני הצדדים.


2. דיון מהיר:

דיון במעמד צד אחד:

  • במקרים דחופים, בית המשפט רשאי לקיים דיון ללא נוכחות הצד השני.
  • זאת כדי לספק הגנה מידית למבקש הצו.


א. צו הגנה זמני:

  • בית המשפט מוסמך להוציא צו הגנה זמני מיד לאחר הגשת הבקשה.
  • הצו יכול להינתן גם ללא שמיעת הצד השני, אם יש חשש לסכנה מידית.


ב. תוקף הצו הזמני:

  • בדרך כלל, צו זמני יהיה בתוקף עד לדיון בנוכחות שני הצדדים.
  • תוקפו לא יעלה על 7 ימים, אלא אם כן הוארך על ידי בית המשפט.


ג. הארכת צו זמני:

  • בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו הזמני אם יש צורך בכך.
  • ההארכה יכולה להיות עד למתן החלטה סופית בבקשה.


3.
סמכויות נוספות:

קביעת תנאי הצו:

  • בית המשפט מוסמך לקבוע את התנאים הספציפיים של צו ההגנה.
  • זה יכול לכלול הגבלות על קרבה פיזית, איסור יצירת קשר, ועוד.


שינוי או ביטול הצו:

  • בית המשפט רשאי לשנות או לבטל את הצו בהתאם לנסיבות המשתנות.
  • זאת לאחר שמיעת טענות שני הצדדים.


אכיפת הצו:

  • בית המשפט מוסמך להורות על אכיפת הצו, כולל מתן הוראות למשטרה.


חשוב לציין כי בתי המשפט מתייחסים לבקשת צו הגנה וצו הרחקה בחומרה רבה ופועלים במהירות כדי להבטיח את הגנתם של אנשים בסיכון.

 

תוכן הצו

1. סוגי ההגבלות שניתן לכלול בצו:

א. איסור יצירת קשר:

  • איסור על כל סוג של תקשורת עם המוגן (טלפון, הודעות, מייל, רשתות חברתיות)
  • איסור על יצירת קשר עם בני משפחה או חברים של המוגן

 

ב. הגבלות מרחב:

  • איסור התקרבות למקום מגורים של המוגן
  • איסור התקרבות למקום העבודה של המוגן
  • איסור שהייה במקומות מסוימים (כגון בית ספר של ילדים משותפים)

 

ג. הגבלות על החזקת נשק:

  • איסור על החזקת נשק או רישיון נשק
  • חובת הפקדת נשק קיים במשטרה


ד. הסדרי ראייה:

  • קביעת הסדרי ראייה זמניים עם ילדים משותפים
  • הגבלות על אופן המפגשים עם הילדים (למשל, מפגשים בפיקוח)


ה. הגבלות כלכליות:

  • איסור על שימוש בחשבונות בנק משותפים
  • חיוב בתשלום מזונות זמניים


ו. טיפול והדרכה:

  • חיוב בהשתתפות בתוכנית טיפול לשליטה בכעסים
  • חיוב בהשתתפות בסדנאות הורות

2. משך תוקף הצו ואפשרויות הארכה:

א. תוקף ראשוני:

  • צו הגנה זמני: בדרך כלל ניתן לתקופה של עד 7 ימים
  • צו הגנה קבוע: יכול להינתן לתקופה של עד 6 חודשים


ב. הארכת תוקף:

  • ניתן לבקש הארכה של הצו לפני פקיעתו
  • בית המשפט רשאי להאריך את הצו לתקופות נוספות של עד 6 חודשים כל פעם
  • במקרים חריגים, ניתן להאריך את הצו לתקופה של עד שנה בכל פעם


ג. שיקולים להארכה:

  • המשך קיומה של עילת הסכנה המקורית
  • התנהגות הצדדים במהלך תקופת הצו
  • המלצות של גורמי רווחה או משטרה


ד. הליך ההארכה:

  • יש להגיש בקשה להארכה לבית המשפט
  • הצד השני רשאי להתנגד להארכה
  • בית המשפט ישקול את הנסיבות ויחליט אם להאריך את הצו ולכמה זמן


חשוב לציין כי תוכן הצו והגבלותיו נקבעים על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה. בית המשפט שואף לאזן בין הצורך בהגנה על המבקש לבין זכויותיו של הצד השני.

כיצד נאכף הצו

  1. רישום במשטרה: לאחר שניתן צו הגנה או הרחקה, הוא נרשם במערכת המשטרתית. זה מאפשר לשוטרים לפעול במהירות במקרה של הפרה.
  2. מעקב משטרתי: במקרים מסוימים, המשטרה עשויה לבצע מעקב או ביקורות יזומות כדי לוודא שהצו נשמר.
  3. אמצעים טכנולוגיים: לעיתים, בית המשפט יכול להורות על שימוש באמצעי מעקב אלקטרוניים, כמו אזיקים אלקטרוניים, כדי לפקח על קיום הצו.
  4. דיווח עצמי: המוגן בצו נדרש לדווח למשטרה על כל הפרה של הצו.
  5. שיתוף פעולה עם גורמי רווחה: במקרים של אלימות במשפחה, גורמי הרווחה עשויים להיות מעורבים במעקב אחר קיום הצו.


ההשלכות של הפרת הצו
:

  1. עבירה פלילית: הפרת צו הגנה או הרחקה מהווה עבירה פלילית לפי סעיף 287 לחוק העונשין.
  2. מאסר: העונש המרבי על הפרת צו הוא עד שנתיים מאסר. במקרים חמורים או חוזרים, העונש יכול להיות חמור יותר.
  3. קנס: בנוסף או במקום מאסר, בית המשפט יכול להטיל קנס כספי משמעותי.
  4. מעצר מיידי: שוטרים מוסמכים לעצור אדם שהפר צו הגנה ללא צורך בצו מעצר.
  5. החמרת תנאי הצו: בית המשפט עשוי להחמיר את תנאי הצו בעקבות הפרה, למשל על ידי הרחבת טווח ההרחקה או הוספת מגבלות נוספות.
  6. השפעה על הליכים אחרים: הפרת הצו עלולה להשפיע לרעה על הליכים משפטיים אחרים, כמו משמורת ילדים או הליכי גירושין.
  7. רישום פלילי: הרשעה בהפרת צו תירשם בגיליון הרישום הפלילי של המפר.
  8. סנקציות אזרחיות: המוגן בצו יכול לתבוע פיצויים אזרחיים בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מהפרת הצו.
  9. השפעה על שחרור מוקדם: אם המפר נמצא במאסר בגין עבירה אחרת, הפרת הצו עלולה להשפיע על אפשרויות השחרור המוקדם שלו.
  10. טיפול כפוי: בחלק מהמקרים, בית המשפט עשוי להורות על טיפול פסיכולוגי או השתתפות בתוכניות לשליטה בכעסים כחלק מהעונש.


חשוב לציין כי אכיפה יעילה של צווי הגנה והרחקה תלויה בשיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים: המשטרה, בתי המשפט, שירותי הרווחה, והצדדים עצמם.

ולסיכום:

אכיפה:

  • צווי הגנה והרחקה נאכפים על ידי משטרת ישראל.
  • המשטרה מקבלת עדכון על הוצאת הצו ומחויבת לפעול במקרה של הפרה.
  • הנפגע יכול ליצור קשר עם המשטרה באופן מיידי אם מתרחשת הפרה.


הפרות:

  • הפרת צו הגנה או הרחקה נחשבת לעבירה פלילית.
  • העונש על הפרה יכול לכלול קנס כספי ו/או מאסר עד שנתיים.
  • במקרים חוזרים או חמורים, העונש עשוי להיות חמור יותר.
  • בית המשפט יכול להורות על מעצר מיידי של המפר.


חשוב לציין שאכיפה יעילה תלויה בדיווח מהיר של הנפגע ובתגובה מהירה של המשטרה. מודעות לחומרת הפרת צו ההגנה או צו ההרחקה מהווה גורם מרתיע משמעותי.

מהן זכויות הצד השני ?

אלו הן הזכויות העיקריות:

1. זכות הטיעון

  • הזכות להישמע בפני בית המשפט ולהציג את גרסתו לאירועים.
  • במקרים דחופים, ייתכן שצו זמני יינתן ללא שמיעת הצד השני, אך תיקבע בהקדם האפשרי ישיבה לשמיעת שני הצדדים.


2. ייצוג משפטי

  • הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין בכל שלבי ההליך.


3. הגשת ראיות

  • הזכות להציג ראיות התומכות בטענותיו, כולל עדים, מסמכים וראיות אחרות.


4. חקירת עדים

  • הזכות לחקור את העדים של הצד המבקש את הצו.


5. ערעור

  • הזכות לערער על החלטת בית המשפט לערכאה גבוהה יותר.


6. בקשה לשינוי או ביטול הצו

  • הזכות להגיש בקשה לשינוי תנאי הצו או לביטולו אם חל שינוי בנסיבות.


7. הגנה מפני האשמות שווא

  • הזכות להגן על עצמו מפני האשמות שקריות או מוגזמות.


8. פרטיות

  • הזכות לבקש דיון בדלתיים סגורות כדי להגן על פרטיותו.


9. גישה למידע

  • הזכות לקבל עותק של הבקשה לצו ושל כל החלטה שהתקבלה בעניינו.


10. הגנה על זכויות הוריות

  • במקרה שיש ילדים משותפים, הזכות לבקש הסדרי ראייה או קשר עם הילדים במסגרת הצו.


11. שמירה על רכוש

  • הזכות לבקש גישה לרכוש משותף או אישי, גם אם נאסרה עליו הגישה לבית המשותף.


12. בקשה לסעד הדדי

  • הזכות לבקש צו הגנה הדדי אם הוא חש מאוים או בסכנה.


13. הליך הוגן

  • הזכות להליך משפטי הוגן ולשוויון בפני החוק.


חשוב לזכור כי בעוד שלצד השני יש זכויות חשובות, בית המשפט תמיד ישקול את בטיחותו וביטחונו של מבקש צו ההגנה או צו ההרחקה כשיקול מרכזי בהחלטותיו.

ההשפעות של צווי הגנה והרחקה על הליכים אחרים

הנה סיכום קצר:

הליכי גירושין

  • עשוי להשפיע על חלוקת הרכוש והחלטות על מזונות
  • יכול להאיץ את הליך הגירושין

משמורת וזכויות הוריות

  • השפעה על קביעת משמורת הילדים
  • עשוי להגביל או לשנות הסדרי ראייה

הליכים פליליים

  • יכול לשמש כראיה בהליכים פליליים נגד המתעלל
  • עשוי להשפיע על החלטות לגבי מעצר או שחרור בערובה

תביעות נזיקין

  • עשוי לחזק תביעת נזיקין בגין אלימות או התעללות

הליכי הגירה

  • יכול להשפיע על בקשות לאשרות שהייה או אזרחות

תעסוקה

  • עלול להשפיע על מצבו התעסוקתי של הצד שנגדו ניתן הצו

דיור

  • יכול להשפיע על זכויות מגורים בדירה משותפת

הליכי פשיטת רגל

  • חובות הנובעים מצו הגנה עשויים להיות לא ברי-מחיקה בפשיטת רגל


מומלץ להתייעץ עם עורך דין להוצאת צו הגנה וצו הרחקה לגבי ההשלכות הספציפיות בכל מקרה, שכן ההשפעות יכולות להשתנות בהתאם לנסיבות הייחודיות של כל מצב.


מקרה מיוחד – צו הגנה במקרה של אלימות כלכלית

אלימות כלכלית היא צורה של התעללות שלא תמיד מקבלת את תשומת הלב הראויה. עם זאת, בשנים האחרונות גוברת המודעות לנושא זה, וצווי הגנה הופכים לכלי חשוב במאבק נגד תופעה זו. הנה סיכום של הנקודות העיקריות:

1. הגדרה: אלימות כלכלית כוללת התנהגויות כמו שליטה בהוצאות, מניעת גישה למשאבים כלכליים, יצירת תלות כלכלית, או צבירת חובות על שם בן/בת הזוג.

2. הכרה משפטית: בתי המשפט בישראל מכירים באלימות כלכלית כסוג של אלימות במשפחה, המצדיקה מתן צו הגנה.

3. סוגי צווים:

  • צו מניעת שימוש בנכסים משותפים
  • צו המחייב תשלום מזונות או החזר הוצאות
  • צו המונע יצירת חובות על שם הקורבן


4. ראיות נדרשות:

  • דפי חשבון בנק
  • תדפיסי אשראי
  • מסמכים המעידים על חובות או הלוואות
  • תכתובות המעידות על שליטה כלכלית


5. אתגרים באכיפה:

  • קושי בהוכחת אלימות כלכלית
  • מורכבות בהפרדת נכסים משותפים
  • צורך בפיקוח מתמשך על התנהלות כלכלית


6. תפקיד בית המשפט:

  • הערכת מידת הסיכון הכלכלי
  • קביעת תנאים ספציפיים להגנה כלכלית
  • מינוי מומחים כלכליים במקרה הצורך


7. סעדים נוספים:

  • הוראה על פתיחת חשבון בנק נפרד
  • צו המחייב שקיפות בהתנהלות הכלכלית
  • הגבלת סמכויות חתימה על מסמכים כלכליים


8. שילוב עם תמיכה מקצועית:

  • הפניה לייעוץ כלכלי
  • שילוב גורמי רווחה בפיקוח על ההתנהלות הכלכלית


9. השפעה על הליכים אחרים:

  • השלכות על הליכי גירושין ויחסי ממון
  • השפעה על קביעת מזונות ומשמורת ילדים


10. מודעות והסברה:

  • חשיבות הגברת המודעות לאלימות כלכלית
  • הכשרת אנשי מקצוע לזיהוי וטיפול במקרים אלו


חשוב לציין כי תחום זה מתפתח ומשתנה, וחשוב להתעדכן בפסיקה העדכנית ובשינויי חקיקה רלוונטיים.

שינויים וביטול הצו

1. תנאים לשינוי או ביטול הצו:

א. שינוי נסיבות

  • שינוי משמעותי במצב שהוביל למתן הצו המקורי.
  • שיפור ביחסים בין הצדדים, למשל בעקבות טיפול או גישור.
  • שינוי בתנאי החיים של אחד הצדדים (כגון מעבר דירה או שינוי מקום עבודה).


ב. חלוף זמן

  • עבר זמן ניכר מאז מתן הצו ולא היו הפרות או אירועים חריגים.
  • הצדדים מראים יכולת לקיים יחסים תקינים ללא צורך בצו.


ג. טעות בעובדות

  • התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות בעת מתן הצו.
  • הוכח כי הצו ניתן על סמך מידע שגוי או מטעה.


ד. הסכמה הדדית

  • שני הצדדים מסכימים לשינוי או ביטול הצו.
  • יש לוודא שההסכמה ניתנה מרצון חופשי וללא לחץ.


ה. צרכים מיוחדים

  • צורך בשינוי הצו עקב מצב רפואי או נפשי של אחד הצדדים.
  • שינויים בצרכי הילדים, במקרה שהצו משפיע על הסדרי ראייה.


ו. אי-יעילות הצו

  • הוכח כי הצו אינו משיג את מטרתו המקורית.
  • קיימות דרכים אחרות, יעילות יותר, להגן על הצד המוגן.


2. הליך הגשת בקשה לשינוי או ביטול

א. הגשת בקשה מנומקת

  • יש להגיש בקשה מפורטת לבית המשפט שנתן את הצו המקורי.
  • הבקשה צריכה לכלול נימוקים מפורטים והוכחות תומכות.


ב. שמיעת שני הצדדים

  • בית המשפט יזמן את שני הצדדים לדיון בבקשה.
  • כל צד יקבל הזדמנות להציג את עמדתו ולהביא ראיות.

 

ג. בחינת מכלול הנסיבות

  • בית המשפט יבחן את כל העובדות והנסיבות הרלוונטיות.
  • יישקלו גם דוחות של גורמי רווחה או מומחים, אם רלוונטי.

 

ד. החלטת בית המשפט

  • בית המשפט יכול לאשר את השינוי, לדחות את הבקשה, או להציע פתרון ביניים.
  • ההחלטה תתבסס על שיקולי הגנה על הצד המוגן ועל צדק כלפי שני הצדדים.


ה. תקופת ניסיון

  • לעיתים, בית המשפט יאשר שינוי או ביטול חלקי לתקופת ניסיון.
  • במהלך תקופה זו, יעקוב בית המשפט אחר התנהלות הצדדים.

חשוב לציין כי בית המשפט מתייחס בזהירות רבה לבקשות לשינוי או ביטול צווי הגנה והרחקה, כדי להבטיח את שלומו וביטחונו של הצד המוגן. כל החלטה תתקבל תוך שקילה מעמיקה של כל ההיבטים והשלכות אפשריות. מחפש עורך להוצאת צו הגנה או צו הרחקה ? פנה אלינו עוד היום לשיחת ראשונית ללא עלות וללא התחייבות.

 

 

 

 תוקף צווי הגנה מחוץ לישראל

  1. ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות המסייעות בהכרה ואכיפה של צווים בין מדינות.
  2. הכרה בצווים תלויה בהסכמים בילטרליים וחוקי המדינה הספציפית.
  3. לעיתים נדרש רישום מחדש של הצו במדינה הזרה.
  4. קיימת שונות בהגדרות ותנאים של צווי הגנה בין מדינות שונות.


צווי הגנה במקרים של חטיפת ילדים בינלאומית

  1. ישראל חתומה על אמנת האג בנושא חטיפת ילדים.
  2. בתי המשפט יכולים להוציא צווי מניעה דחופים למניעת הוצאת ילדים מהארץ.
  3. קיים שיתוף פעולה בינלאומי בין רשויות לאכיפת צווים.
  4. פועל מרכז קשר ייעודי בישראל לטיפול בחטיפות ילדים בינלאומיות.
  5. ניתן לכלול בצווים הגבלות נסיעה והוצאת ילדים מהארץ.
  6. קיים תיאום בין-משרדי בישראל לטיפול במקרים אלה.
  7. ישראל חתומה על הסכמים בילטרליים עם מדינות ספציפיות בנושא.


חשוב לציין כי הטיפול בהיבטים הבינלאומיים של צווי הגנה הוא מורכב ודורש לרוב מומחיות משפטית ספציפית בתחום המשפט הבינלאומי הפרטי.

  

*המידע המוצג באתר זה הוא מידע כללי בלבד, שנועד להעניק תובנות ראשוניות בנושאים מסוימים. מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ו/או מקצועי ו/או מפורט, המותאם לנסיבות הספציפיות של כל אדם. כל הסתמכות על מידע זה נעשית באחריות הגולשים בלבד. לפני קבלת החלטות משפטיות או נקיטת צעדים משפטיים, מומלץ לפנות למשרדינו ולקבל ייעוץ התואם את הצרכים והנסיבות הייחודיים שלך.

 

 

לשיחה ראשונית ללא עלות וללא התחייבות התקשרו
או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם:
מאמרים נוספים

תפריט נגישות